1. זהו יו״ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, המכונה ״אבו מאזן״.

2. אבו מאזן הוא יורשו של ערפאת. ממשיך דרכו הרשמי של אבי התנועה לשחרור פלסטין.

3. וזה הפוסטר שתלוי על הקיר בלשכתו. וכאשר פוסטר כזה תלוי בלשכתך אתה מצהיר הצהרה. הוא לא עומד שם לקישוט. נדמה שזה מוסכם. הפוסטר הזה הוא מסר וסמל והצהרה.

4. למי שמתקשה בזיהוי: זו תכנית השלבים הפלסטינית המפורסמת, אותה הגה ערפאת. קודם ניקח את מנהטן (רמאללה) ואז את ברלין (רמת-אביב).

5. הנה הוא שם, על הקיר, הנרטיב הפלסטיני, האידיאולוגיה הפלסטינית ותוכנית הפעולה הפלסטינית. על הקיר. בצורה ברורה, כדי שאיש לא יחמיץ, לא יתבלבל ולא ישכח.

6. לא המבקרים בלשכתו של ראש העם הפלסטיני, אבל בעיקר: לא הוא עצמו. אבו מאזן תולה את הפוסטר הזה על הקיר בלשכתו כדי להזכיר לעצמו ולכל מי שבא, מה היעד הסופי: ירוק על כל המפה. כל פלסטין לכל הפלסטינים. ״פלסטין״ עומדת כרגע על 14 אחוזים משטחה. חזרה לקווי 67? הצחקתם אותם. רק 22 אחוזים מהשטח. גם תכנית החלוקה היא רק ביס אחד מהעוגה. החזון האמיתי, הסיפור הפלסטיני ההיסטורי האמיתי הוא ברור: מאה אחוז מהשטח הלאומי ההיסטורי. ירוק. הכל.

7. ישראל? יהודים? היישוב היהודי? העם היהודי? לא. לפי הנרטיב הפלסטיני - ההיסטוריה של המקום הזה התחילה לפני מאה שנים. זהו. מאה שנים. כל מה שקדם? לא חלק ממהיסטוריה הפלסטינית.

8. העולם נברא לפני מאה שנים. גם המזרח התיכון. גם ״פלסטין״ (שהיא בכלל שם שהעניקו הבריטים לקולוניה עם החלת המנדט).

9. אפשר להמשיך לשחק בנדמה לי עם הפלסטינים.

10. ואפשר לחכות ליום בו על הקיר בלשכתו של מנהיג העם הפלסטיני תהיה תלויה כרזה אחרת. כי הכרזה הזאת? היא דרכו של אבו מאזן לספר אתמול לצופים הישראלים שצפו בו, מה חזונו המדיני: פלסטין. על כל השטח. בלי ישראל. בלי ישראלים. בלי יהודים. רק פלסטין.

11. הכתובת על הקיר. תרתי משמע.