בשנת 1996, צפו כל הסקרים ניצחון מוחץ לשמעון פרס על בנימין נתניהו.

אלה היו החודשים שלאחר רצח רבין, והימין היה אז נתון בחולשה גדולה, ואיבד מכוחו ומהמומנטום שלו בעקבות הרצח שקרע את החברה.

אבל על כפות המאזניים היה נתון המשך והעמקת אסון אוסלו, שמשמעותו הלכה והתבררה בפיגועים הקשים של אותם ימים.

באותם ימים התחלקנו לזוגות, והלכנו בית-בית, דפקנו על דלתם של זרים גמורים וישבנו לשכנע אותם להצביע לנתניהו. אנשים יצאו לרחובות לחלק חומר ולדבר עם אנשים (לא היה אז אינטרנט מפותח). והשטח לא נח אלא הרגיש בכל נימה ונימה את הדחיפות הרת הגורל של הבחירות המתקרבות. ובסופו של דבר פרס נחל הפסד.

משום מה אני לא מרגיש שהדחיפות הזו קיימת עדיין בשטח המנומנם, והמשמעות של הבחירות לא ממש ברורה. השאלה למה ומה אפשר לעשות. מה דעתכם?